מאת: ישראל שטרן.
בכתבות הקודמות כתבתי בקצרה על סולמות מרווחים ועל צלילים. בכתבה זו אכתוב בקצרה על אקורדים. מהם?
ומה המרכיבים שלהם?
כמה נקודות חשובות להתחלה:
לפני שאתה מתחיל לקרוא, חזור לקרוא את הכתבה על מרווחים ועל סולמות.
אקורד זה בעצם שלושה או ארבעה או יותר צלילים המנוגנים בבת אחת. או במילים יותר מוזיקליות, שניים או שלושה
מרווחים הרמוניים.
מבנה האקורדים, קשור בקשר הדוק בסולם בו מנוגנת המלודיה. יתכן ובמהלך השיר ינוגן אקורד שמקורו בסולם
אחר, אבל בסיס האקורדים, בעיקר בהתחלה ובסוף יהיה לפי הסולם.
האקורד בעצם נותן את התמיכה הבסיסית למלודיה, ויש לו השפעה מרובה על יצירת המתח ופירוקו. בעצם התאוריה
המטפל בהרחבה בנושא זה, היא הנקראת: הרמוניה.
האקורדים מחולקים לאקורדים משולשים, אקורדים מרובעים - ספטאקורד, ומחומשים - נונאקורד, ועוד.
המשמעות של שמות אלו פשוטה. אקורד משולש, מורכב משלשה צלילים. מרובע מארבע צלילים, וכו׳.
מבנה האקורדים.
המבנה היסודי.
המבנה היסודי של האקורד הוא (ואני כרגע מתייחס למשולש), צליל נמוך, שהוא צליל הבאס. הצליל השני במרווח
טרצה, וגם השלישי, טרצה. כך נוצר לנו מעין מגדל של שני טרצות תחומות במרווח הקוינטה. אם נבדוק, נראה שכדי
ששני הטרצות יהיו תחומות במרווח הקוינטה, אנחנו צריכים טרצה אחת גדולה והשניה קטנה. וכאן אנחנו מגיעים
להבדל בין האקורד המזורי לאקורד המינורי. האקורד המזורי מורכב מטרצה גדולה ועליה טרצה קטנה. ואילו האקורד
המינורי מורכב מטרצה קטנה ועליה טרצה גדולה. הסיבה פשוטה, סולם מז'ור מתחיל בטרצה גדולה וממשיך בטרצה
קטנה, והמינור, מתחיל בטרצה קטנה וממשיך בגדולה. זאת הסיבה גם, שבדרך כלל האקורד הפותח שיר או יצירה
יהיה האקורד הראשון של הסולם שבו בנויה היצירה. ותמיד (למעט יוצאים מהכלל שהם נדירים מאוד). אותו אקורד
גם יסיים את היצירה. למעשה זה טריק פשוט לדעת מה הסולם של היצירה, פשוט הסתכלו על האקורד האחרון.
דוגמא: האקורד C הוא דו מז'ור. הרכבו היסודי הוא: דו, מי, - טרצה גדולה. מי,סול, - טרצה קטנה. לעומת Cm דו
מינור. דו, מי במול, טרצה קטנה. מי במול, סול, טרצה גדולה.
כמה כללים לתרגול. 1, רשמו בתווים את שמות היסוד, בלי הבמול או הדיאז! 2, רשמו שלשה צלילים זה על זה. 3,
לאחר שרשמתם את שלושת צלילי היסוד, בדקו לפי הנוסחא של מז'ור או מינור. 4, לא משנה מאיזה צליל אתם
מתחילים, בשלב זה.
לכל אקורד משולש יסודי, יש שני היפוכים, שהם צלילי האקורד במבנה מעט שונה. היפוך ראשון - סקסטאקורד,
מעלים את צליל הבאס אוקטבה, כך שעכשיו הצליל השני, הטרצה, הוא הבאס. בC דו מז'ור זה יהיה כך מי, סול, דו.
אקורד זה בעצם מורכב מטרצה קטנה (הטרצה השניה במצב היסודי). ועליה מרווח קוורטה. כך שתחום המרווחים
הוא סקסטה, ומכאן שמו של ההיפוך הראשון.
ההיפוך השני, מבוסס על ההיפוך הראשון, ושמו - קוורטסקסטאקורד. בו אנחנו מעלים את צליל הטרצה שעכשיו
בבאס, באוקטבה. ובעצם הצליל השלישי במצב היסודי, עכשיו הוא בבאס. בC דו מז'ור, סול, דו, מי. (וזוהי צורת
הנגינה המקובלת באקורד זה באורגן) והמרווחים בו, קוורטה, סול, דו. וטרצה גדולה, דו, מי.
הכללים לתרגול ההיפוכים: רשמו את האקורד היסודי לפי הכללים למעלה. ואז תעלו את הצליל הנמוך האוקטבה.
עקבו אחרי ההסבר, ותבינו מה קורה. להיפוך השני, פשוט תעלו את הצליל הנמוך של ההיפוך הראשון באוקטבה, גם
כאן, תעקבו אחרי ההסבר, ותבינו.
סוג אקורדים נוסף הוא, הספטאקורד, אקורד מרובע. האקורד הזה מבוסס על האקורד המשולש, ונוסף לו טרצה.
והמרווח התוחם הינו ספטימה. מרווח תוחם זה יוצר תכונה מעניינת באקורדים המרובעים, האקורד המרובע הפשוט,
מורכב מטרצה קטנה, ומרווח התוחם שלו יהיה, ספטימה קטנה. ויקרא לפעמים, מז'ור-קטן או מינור-קטן. יש עוד סוג, שבו הטרצה השלישית תהיה גדולה, ואז מרווח התוחם יהיה ספטימה גדולה. ויקרא לפעמים, מז'ור-גדול או
מינור-גדול.
הכללים לתרגול: רשמו אקורד משולש. והוסיפו לו טרצה. בדקו את תווי המשולש, ואחר כך את ההוספה. עקבו אם זה
אקורד מרובע פשוט או גדול. כדי מאוד לתרגל ולחזור על חלק זה, כך ההבנה בהמשך תהיה קלה יותר.
באקורד המרובע, ה7, יש לנו שלשה היפוכים. הרעיון הוא אותו רעיון כמו במשולשים. ההיפוך הראשון מבוסס על
המצב היסודי. ומעלים את הצליל הנמוך האוקטבה לדוגמא, G7 ההיפוך הראשון, קוינטסקסטאקורד, הוא סי רה פה
סול. המרווחים בו הם, 3ק, 3ק, 2ג. ותוחם, 6ק. ההיפוך השני, טרצקווראקורד, רה, פה, סול, סי. המרווחים בו, 3ק,
2ג, 3ג. ותוחם המרווח 6ג. וההיפוך השלישי, סקונדאקורד, פה סול סי רה. 2ג, 3ג, 3ק. ותוחם, 6ג.
הכללים לתרגול ההיפוכים של הספטאקורד, הם כמו ההיפוכים של המשולשים. עקבו אחר ההוראות.
על אותו רעיון באים שאר האקורדים המחומשים, וכולי.
כמו במרווחים, גם באקורדים יש מוקטנים ומוגדלים. משולש מוגדל, שני טרצות גדולות, ומרווח תוחם, קווינטה
מוגדלת (המרווח האנהרמוני, סקסטה קטנה). משולש מוקטן, שני טרצות קטנות, ומרווח תוחם, קווינטה מוקטנת (האנהרמוני, קוורטה מוגדלת).
באקורדים המרובעים זה מעט מורכב יותר. חצי מוקטן, מבוסס על המשולש המוקטן ונוסף לו, טרצה גדולה, כך נוצר
מרווח תוחם של ספטימה קטנה. מוקטן 7 מבוסס על המשולש המוקטן, ונוסף לו טרצה קטנה, ומרווח תוחם של
ספטימה מוקטנת. מוגדל גדול, מבוסס על המשולש המוגדל, ונוסף לו, טרצה קטנה, ומרווח תוחם של ספטימה גדולה.
ומוגדל 7, לו נוסף, סקונדה ומרווח תוחם של ספטימה קטנה.
שים לב, האקורד המשולש פשוט יותר, כי המרווח התוחם, קווינטה, הוא זך. לעומת זאת, הספטאקורד, מרווח
התוחם שלו הוא ספטימה. וישנם שני סוגים, קטנה או גדולה. ומכאן המורכבות.
וסימוני האקורדים:
אקורד משולש מז'ור, מסומן באות אנגלית גדולה דווקא. C G
אקורד משולש מינור, מוסיפים את האות m קטנה. Cm Gm
אקורד מוקטן, או שמוסיפים את dim או o או 5 במול
אקורד מוגדל, או aug או + או 5# . (הסיבה לסימון ב5# או 5 במול, כי המרווח התוחם הוא בעצם קווינטה מוקטנת
או מוגדלת) ספטאקורד, פשוט, 7. וכך מוסיפים 7 למוגדל והמוקטן. כשלחצי מוקטן, מוסיפים קו באלכסון לo.
ישנם עוד אקורדים מרובעים היוצאים מהכלל של טרצות וספטימה.
אקורד 7sus, במקום טרצה גדולה הראשונה, יש קוורטה. לדוגמא, דו, פה סול, סי במול - C7sus.
אקורד, )#5(7 אקורד מוגדל 7, הטרצה השלישית היא בעצם טרצה מוקטנת, שזה אנהרמוני לסקונדה גדולה.
אקורד, מז'ור 6. משולש מזורי רגיל, הנוסף לו סקונדה גדולה, והמרווח התוחם הוא סקסטה גדולה.
אקורד מינור6. כמו המזור, רק המשולש הינו מינור.
יש לשים לב, שבאקורדים מרובעים, לעיתים קרובות נשמיט את אחד הצלילים.
בעזרת ה בל״נ ארחיב עוד בנושא במאמר אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה