ברוך דיין האמת - ד"ר מרדכי סובול ז"ל

מאת: ישראל שטרן

פרוייקט "מידע מוזיקלי", מרכין ראשו בצער עמוק, על פטירתו, של ד"ר מרדכי סובול ז"ל.

ד"ד מרדכי סובול ז"ל

ד"ר מרדכי סובול ז"ל, היה מגדולי המוזיקאים היהודיים, חזן, מלחין, ומנהלה המוזיקלי, והמנצח של התזמורת הסימפונית ומקהלת החזנים יובל.  כמו כן, ניצח על התזמורת הפילהרמונית ועוד תזמורות גדולות. ד"ר מרדכי, היה מגדולי חוקרי המוזיקה היהודית והחזנות, מוזיקולוג משכמו ומעלה, ותגליות נדירות רבות, רשומות על שמו. ד"ר מרדכי, לא חסך זמן וכסף וכוחות, ונדד בין סיפריות וארכיונים מפורסמים ונידחים כדי למצוא עוד הקלטה נדירה או עוד חזן שמשום מה, נשכח.

ד"ר מרדכי, עשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות ויקרות, לשימור וגילוי קולות העבר, בייחוד בפרוייקט בימים ההם בזמן הזה, בו ניקה את קולות החזנים הגדולים מהעבר, שהוקלטו בצורה לא נקייה, והגיש לנו את קולותיהם האמיתיים.

ד"ר מרדכי, ערך ושידר, את אחת התוכניות הפופולריות ביותר על עולם החזנות, ברדיו קול חי. תוכנית שנתנה מלבד קטעי חזנות ייחודיים ונדירים, גם ידע רחב ועמוק על חייהם ופועלם של חזנים רבים.

ד"ר מרדכי, היה מבחירי תלמידי החזן המפורסם שלמה רביץ. בספר ברון יחד של עקיבא צימרמן ז"ל, במאמר על שלמה רביץ כותב, עקיבא כך: "..תלמידו מרדכי סובול, אשר היה מקורב אליו ביותר... האוסף המוזיקלי העשיר של רביץ הועבר לידי תלמידו הד"ר מרדכי סובול." ואף מופיעה בספר תמונה של החזן שלמה רביץ, וד"ר מרדכי, בהגיעו לגיל מצוות.(ברון יחד עמ' 292).  ובעמוד 370, כותב עקיבא על ד"ר מרדכי "ד"ר מרדכי סובול, חוקר ומרצה למוזיקה, עוסק בקומפוזיציה ניצוח ותזמור, הוא מופיע כחזן בבתי כנסת בישראל ובעולם, ונמנה על בחירי תלמידיו של החזן ר' שלמה רביץ".

ד"ר מרדכי, עיבד וערך עשרות תקליטים ואלבומים של חזנים. והחזיק באחד מהארכיונים הגדולים והמושקעים על חזנות וחזנים.

דרכו המוזיקלית, כפי שאני מבין אותה (לא עשיתי מחקר על זה, זה בגדר מחשבות ותובנות בלבד), הייתה, שקול האדם הינו כלי נגינה לכל דבר, ואף עומד בשורה אחת עם יתר כלי הנגינה. נקודה זו בולטת בעיבודיו. ד"ר מרדכי נותן לתזמורת להתערב כמעט כל כמה מילים של החזן, לעיתים נראה, שהעיבוד התזמורתי, ממשיך את היצירה הקולית בצורה אינסטרומנטלית,  בכך ד"ר מרדכי, נתן נופך ופרשנות מוזיקלית נוספת מרתקת ליצירות החזנות שבעיבודו. נראה, שד"ר מרדכי, חקר אפשרויות וממדים נוספים בתוך היצירה הוואקלית.  ד"ר מרדכי, שינה מתורת רבו שלמה רביץ, בכך, ששלמה רביץ אחז בשיטת החזן פנחס מיניקובסקי, שראה בזיון לתפילה ולחזנות, בהקלטות קטעים, ובביצועים קונצרטיים. כנראה, שד"ר מרדכי ראה, בהוצאת תקליטים וקונצרטים, כחובה, וכאמצעי להחייאת עולם החזנות, ונתינת במה לחזנים.

צורת עיבודיו ותזמוריו, של ד"ר מרדכי, מתאימה לתקופה הרומנטית במוזיקה העולמית, לרומנטיקנים הקלאסיים. שאמנם שמרו על המסגרת הנוקשה של חוקי המוזיקה מהתקופה הקלאסית, אך לא היססו להשתמש בדיסוננטים, לעיתים חריפים. גם ד"ר מרדכי, עיבודיו היו מצד אחד, מובנים בתוך תבניות קלאסיות, ומצד שני, היו בהם לא מעט שבירת חוקים ומוסכמות מוזיקליות. עיבודיו ותזמוריו, התאפיינו, בדרמטיות ושימוש לא מעט בכלי נשיפה שיצרו את הדרמטיות הדיסוננטית, לעיתים. לא תמיד הדרמטיות הייתה בתרועת החצוצרות והקרנות, יש פעמים, שהדרמטיות, ואולי יש לומר הטרגיות, התבטאה בתנועה חרישית של כלי המיתר ומשחק מרתק  עם תופי הטימפני. מצאתי גם, לא אחת בתזמוריו, מקצבים מורכבים ומרתקים, עם תופי הטימפני והמצלתיים. ד"ר מרדכי, העידו בפני מספר חזנים, דרש מהחזנים לא לשיר את התווים בתדר המדוייק שלהם, אלא מעט פחות. כנראה היה זה בשל הדיוק הכללי של קול החזן עם כלי הנגינה השונים. דבר המלמד על ידע רחב ועמוק אף בתטרת הסאונד - אקוסטיקה.

עולם המוזיקה היהודית, בכלל, והחזנות, או המוזיקה הליתורגית, כפי שד"ר מרדכי אהב לכנותה, איבד אבידה גדולה.

ת.נ.צ.ב.ה.