מהי מקהלה?

מאת: יוחנן בלייך

מהי מקהלה? מה מטרותיה, יכולותיה ותועליותיה? והאם כל מי שמכיר שיר בידו להקהיל מקהלות שיבצעו אותו? 

בכל דור ודור שרו וזימרו אנשים, בפני עצמם או עם חבריהם, לחוד או בליווי כלי נגינה; במשך הדורות הפכה השירה לבילוי באמצעותו העבירו בני אדם את תחושותיהם וכשרונותיהם לאנשים אחרים, מה שפיתח את שוק הזמרים, הנגנים, ו - המקהלות. 

אבל מה יש בקולות אנושיים שלא ניתן למצוא לו תחליף? מה טעם יש באימון קבוצת אנשים שיעמדו זה לצד זה וישעבדו את גרונותיהם לתנועות, הרמוניות ופראזות מסובכות? וכי לא עדיף שכלי נגינה יבצעו את הקטעים הקשים לביצוע, בקלות יחסית? 

ניתן להשיב על כך בשלוש תשובות מרכזיות: 

א. גוון: 

לכל צליל על פני האדמה יש גוון מיוחד. לצליל כינור יש צבע ותחושה משלו, ואילו לצליל חצוצרה יש הרגשה שונה. זה לא רק ברמה הבסיסית - קול עבה, קול דק וכדו', אלא גם ברובדים עמוקים יותר. האוזן - ובעקבותיה הנפש - מושפעות מגוון זה בצורת תת-מודע. אז מובן שלקול אנושי אין תחליף. 

אבל זה עדיין לא מסביר מה עדיף בקולות אנושיים על פני קולות אחרים. מדוע כלי הנגינה הנפוץ והחשוב ביותר הוא ללא ספק הקול האנושי? 

ב. עשירות - לשלושה כלי נשיפה יש עשירות ומילוי מסויים - מה שהמוסיקאי יחפש למוסיקה שלו, ומה שימלא גם את האוזן והנפש. כך גם בקולות אנושיים. זאת ועוד - בין צליל חצוצרה לצליל רעותה אין הבדלים מהותיים ביותר; לעומת זאת בין קול איש לקול רעהו יהיו תמיד שינויים בצבע, בעובי, בצלילות ועוד - וכמובן שעוד לא דיברנו על הגשה האינדיבידואלית לכל אדם. שילוב בין כמה וכמה קולות שכאלו בכוחו להשיג הרבה יותר מקולות רבים של כלי נגינה. בשתי מילים - מה שמשנה כאן הוא 'הצבע המשותף'. 

ג. אפשרויות - בעוד לרוב כלי הנגינה המסורתיים יש צורת נגינה אחת או לכל היותר שניים, הקול האנושי כמעט ואינו מוגבל מבחינת יכולותיו. יש לו מנעד מכובד ביותר, הוא יכול לשיר דק או עבה, יכול לשנות את עוצמת השירה, יכול לבטא אותיות וניקוד (אל תצחקו, לשיר "הא" זה נשמע שונה מאד מלשיר "הו". יש גם "המממ" ו"איי".) ואם תאזינו בריכוז לעיבוד קולי של מישהו שמכיר את המלאכה תשימו לב לעובדה שהוא מגוון מאד בצורות השירה - פעם כך ופעם כך.

בהתאם לאמור, במקהלה מבצעים בין תפקידים שכלי נגינה מסוגלים לבצע, ובין כאלו שרק בני האדם ניחנו בכח ותבונה לעשותם. 

ישנן כמה סוגי מקהלות המשמשות באירועים שונים בהתאם ליכולותיהן, כאן נסקור אותן בקצרה, בסדר עולה:

א. מקהלת האירועים המאולתרת – כמה אנשים שהתקבצו יחד כדי להוסיף אווירה או להשלים קול שני ושלישי לזמר. תמצאו אותה בעיקר בחתונות, בדגש על ירושלמיות. בחתונות אלו יש למקהלה מטרה נוספת: למלא את מקום כלי הנגינה. בכך גם ניתנים לזמר רגעי אתנחתא לתועלת קולו המזמר ברציפות שעה ארוכה. למקהלה כזו אין דרישות גבוהות מאד ואין חזרות מייגעות, שכן אופי אירועים אלו בנוי על זרימה, ולכן כמה צעירים הבקיאים בניגוני החתונות ושירה בסיסית יספיקו. אם ידעו גם לשיר בקול שני – זה בונוס. אולי 'מקהלה' זו לא ההגדרה המתאימה, אלא 'אנשים ששרים זה לצד זה ובמקרה הטוב גם מסייעים איש לרעהו', אבל כאמור בחתונה פשוטה אין צורך במותרות.

ב. מקהלת האירועים המקצועית – כאן אנו עולים שלב. מדובר באנשים יודעי-נגן, לפחות ברמה בינונית, כאשר המטרה היא לא רק מילוי הבמה או עזרה לזמר: בזכות עצמם  הם באים. מקהלות כאלו ניתן לראות בדינרים, הופעות, חתונות של בעלי שם וממון ועוד. הם כבר ישירו הרבה יותר מאשר השיר המקורי. הם יוסיפו ליוויים שונים: הרמוניות מקצועיות, שירת מענה (כלומר שזמר הסולו שר ''אשרי אשרי מייייייייי'' והמקהלה עונה ''אשרי אשרי מיייייייי''... ''שגדול בתורה'' והמקהלה עונה, וכן הלאה), טכניקות שירה מעניינות ועוד כהנה וכהנה. מקהלה שכזו חייבת אימונים על מנת שכל אחד יבצע את חלקו על הצד הטוב ביותר בבוא האירוע המקווה, וכן בכדי לשפר את דיוק הטון והקצב שבהם שרים החברים והתאמתם זה לזה. עדיף גם מנצח – וכשאומרים מנצח לא מתכוונים לבובה שתעמוד ותנפנף כשוטר תנועה בצומת חסר-רמזורים, אלא מי שבתנועות ידיו וסימוניו יביא את ביצועי המקהלה למקום טוב באמת. על תנועות הניצוח לא נרחיב כאן. כמה חברים יש במקהלה? בדרך כלל שלושה ומעלה. המטרה היא מילוי אווירת השיר באמצעות הרמוניות, ולכן כמה שיותר מלא יותר טוב: אם יהיה קול ראשון, קול שני וקול שלישי, זה מצויין. אם נוסיף גם קול בס, או לחילופין קול ראשון באוקטבה גבוהה, עוד יותר טוב. מובן שאפשר ורצוי להוסיף בקולות, אבל עדיפים שלושה העושים את המלאכה כדבעי, מעשרים חברים בינוניים. 

ג. מקהלות אירועי חזנות – זו כבר יצירה אחרת לגמרי: יודגש, לא כל מקהלה, אפילו מקצועית, בכוחה ללוות מוסיקת חזנות כמו שצריך. א. עולם החזנות הוא עולם אחר והמוסיקה שלו שונה. ב. הדרישות גבוהות בהרבה – למשל קריאת תווים, נשימה ארוכה, ועוד. בנוסף, למקהלות חזנות יש לעיתים נוכחות בולטת יותר בעיבוד, שכן על פי רוב אין במוסיקת חזנות כלים רועשים כדוגמת תופים, גיטרה חשמלית וחצוצרות. ועוד משהו – אירועי החזנות מושקעים בדרך כלל מעל ומעבר למוסיקה חסידית רגילה, יש בהן סימפוניות רחבות, מעבדים בעלי שם ודפים ארוכים של פרטיטורות. מטבע הדברים קשה להתקבל למקהלות אלו.

ד. מקהלות להקלטת מוסיקה – יותר קל, אבל יותר קשה. יותר קל, כי אין אימתא דציבורא – פחד קהל בלע''ז - ואפשר לנוח תוך כדי עבודה, אפשר לתקן טעויות ע''י הקלטה מחדש או עריכה דיגיטלית ולא צריך להקפיד על ה'פוזה' שעה שנמצאים במקלט במעמקי הקרקע. ממילא התוצאות טובות בהרבה. יותר קשה – בגלל הסיבות דלעיל... כי ברגע שיש יותר אפשרויות להצליח, הבוס גם דורש הרבה יותר. ואז אפשר להקליט עשרות פעמים קטע בודד של שלוש מילים בניסיון להגיע לתוצאה מושלמת. במשך ימים/ שבועות/ חודשים יש קטע אחד של שלוש מילים שמתנגן לחברי המקהלה בחלומות שוב ושוב. אז נניח שמקהלה פלונית המוכרת מעולם החתונות רוצה לשחרר סינגל, הם יעדיפו לבחור את השניים-שלושה משופשפים שבהם שיעבדו באולפן. אז כפי שאמרנו, התוצאות טובות יותר, אך אין הן מעידות על יכולת שירה באירוע לייב. כי כאמור בחדר ההקלטות האווירה רגועה יותר והכלים משוכללים. (אותו הדבר נכון גם לגבי זמרים. נדיר למצוא זמר שיכולותיו הוואקליות גבוהות מספיק בשביל להישמע כמו בדיסקים שלו... ) מובן שגם בנישה זו יש מקהלות טובות יותר, שמגיעות במהירות לתוצאות הרצויות מבחינתן וחבריהן משוחררים הביתה מהר יותר, ויש את המקהלות שעדיין בדרך לשם (...) ובינתיים סובלות משעות ארוכות של הקלטות מונוטוניות עד שכמעט אין הם יכולים כבר להקשיב לתוצר.

סוגים נוספים של מקהלות:

ה. מקהלות ילדים – באופן עקרוני זהו תחום קשה בהרבה, כי א. הילדים פחות משופשפים בשירה. ב. הם מאבדים את סבלנותם מהר. ג. יש להתחשב בסדר יומם הכולל לימודים והרגלי שינה שונים. ד. בשיר שמשתתפת בו גם מקהלת מבוגרים או סולן מבוגר, יש לבצע התאמות בטון על מנת שאיש מבין הוואקליסטים לא ייתקע/ יצטרד/ יתאמץ יתר על המידה, או בקצרה שכל אחד יבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, להנאת המאזינים.

ו. מקהלות אקאפלה – קונספט שמקורו בשירי פולחן של נוצרים (שמטעמים דתיים לא השתמשו בכלי נגינה), שהורחב למוסיקת עולם ואף, להבדיל, למוסיקה היהודית, במטרה להציג תחליף לכלי נגינה לימים כמו ספירת העומר. לא ניכנס לחלקים ההלכתיים, רק נאמר שעבודתם די מורכבת: צריך דיוק מירבי בטון ובקצב, צריך להקליט קולות רבים והרמוניות על מנת לגרום לתחושת מילוי אצל המאזין, ובמקרים שונים יש גם חיקוי כלי נגינה (רק שימו לב שלפעמים זה לא ממש קול טבעי אלא תחליפים או עזרים ממוחשבים.