הקשר בין טקסט כתוב ללחן

מאת: ישראל  שטרן

אחת השאלות הגדולות בבואנו להלחין טקסט כתוב, היא, איך לשלב בין המילים ללחן. אם הטקסט כתוב במשקל נכון, השאלה פחות קריטית. אך כשהטקסט אינו במשקל, אזי השאלה מקבלת משקל כבד. האם להעדיף את המלודיה על הטקסט או את הטקסט על המלודיה. אין
לזה תשובה אחת, אך ברור שיש למצוא את האיזון בין המלודיה לטקסט. לתת משקל יתר למלודיה, יפגע בטקסט, וההיפך.
כדי לפתור את השאלה, נצטרך לתת את הדעת לשאלה נוספת. מה בעצם אני בא לבטא ביצירה הספציפית? האם הלחן אמור לשרת את הטקסט או ההיפך?
בחזנות, השאלה הזאת מקבלת פן מעניין, הנוגע גם לשאלות הלכתיות. ברור שבחזנות הלחן בא לשרת את הטקסט. הטקסט הוא בעצם התפילה לפני העמוד. הטקסט מעיקרו נכתב כדי להתפלל, לא ליצירה מוזיקלית. לכן, שאנחנו מלחינים מלודיה לטקסט, אנחנו חייבים לקחת זאת בחשבון. אותו רעיון הוא גם בשירים הלקוחים מפסוקי התנך. התנך נכתב ללימוד או תפילה, לא לשירה. הבעיה הזאת, וגם הצורך לעיתים להדגיש מילה מסויימת ולתת לה פרשנות נוספת, גורמת לתופעה המעניינת, בחזנות ושירה חרדית, חזרה על מילים. או מספר מוטיבים )או מוטיב ארוך( על מילה או אפילו הברה אחת.
כדי לתת מענה לשאלות האלה, נצטרך מספר כללים מנחים.
א. לפניההלחנה,המלחיןצריךלהחליטמההמסראותוהוארוצהלהעבירביצירה. כתוצאה מזה, מה ישרת טוב יותר את המסר, העדפה של המלודיה או המילים.
ב. חזרהעלמוטיביםאומילים.החזרהנותנתלמאזיןתחושהשלמשהומוכר,וגורמת לו להתחבר ליצירה. הן חזרה על מוטיבים והן חזרה על מילים. אך יש להיזהר שלא תהיה חזרה מרובה מדאי, כי זה מעייף את המאזין, וגורם לשעמום.
ג. יש להיזהר שהחזרה לא תפגע בפרשנות של המילים או המלודיה. ד. יש לקחת בחשבון את העובדה שהמוזיקה בנויה ממשקלים ברורים, לעומת טקסט
כפסוקי התנך והתפילה, שאין להם משקל אחיד. ה. ידיעהבסיסיתבמשקליםמוזיקלייםוספרותייםחשובה!ונכתובבקצרה.המשקלים
הספרותיים הם בעיקר מילים דומות או משפטים דומים, מבחינת הברות שלהם. לדוגמא: משה אמר, יוסף כתב. שימו לב, שבמילים האלה כל מילה מתחלקת לשני הברות, והם דומות. המשפט, יעקב נסע, והרכב נתקע. אין בו משקל מסודר, אך סיום חלקי המשפט, נותן עוגן דומה. יש לתת את הדעת להברות חזקות יותר וחלשות. לחלקי המשפט, והפסוק או הקטע. במוזיקה ניתן את הדעת למשקלים 4/4 3/4 6/8 וכדומה. ואף למשקל הפנימי, שאינו דומה מקצב ההורה למקצב רוק או למקצב ג׳אז או וואלס.
תעלו בדמיונכם שיר ישן כמו מה אהבתי תורתך, זכור דבר לעבדך, אלה חמדה ליבי, וכדו׳ או שירים פשוטים של ר׳ שלוימה קרליבך. תבחינו שהאיזון בין הלחן למילים הוא כמעט מלא. חזרות על מילים מועטות, ואין הרבה מוטיבים או צלילים על הברה אחת. לעומת זאת קחו
שיר מהתקופה האחרונה, הרבה, אם לא רוב השירים, מורכבים יותר, יש בהם חזרות מרובות, של מילים, ושל מוטיבים. נסו להבין את החזרות על המילים ואת משמעות הפרשנות שהם נותנים. שירים טובים, אף שיהיה בהם חזרות, החזרות לא באמת חזרות, תמיד יהיה משהו נוסף, עוד צליל או מוטיב שונה מעט. זה מתבטא ביתר שאת בחזנות, שם יתכן משפט מוזיקלי שלם ואף יותר, על מילה אחת ואפילו הברה אחת. נסו לעקוב אחרי החזרות והמוטיבים. תרגיל זה של האזנה יתן לכם ידע רחב והבנה עמוקה יותר במהות הלחן והיצירה.