נגינה, שירה, והתאמת אקורדים, לפי שמיעה.

מאת: ישראל שטרן

יש לי תלמיד, בחור חמד, עם כישרון למוזיקה. את התלמיד הזה אני מלמד לנגן בעל פה ללא תווים. סולו, יד ימין הוא מנגן מצויין. אבל אקורדים ובמיוחד התאמת האקורדים הנכונה לשיר, את זה הוא לומד כרגע. תוך כדי השיעור היום, ואחרי שראיתי את ההתלהבות הגדולה שלו, כשהוא קלט, חשבתי לעצמי, הנה נושא מעניין, שאני בטוח שאחרי או אפילו תוך כדי הקריאה, תגידו, וואלה! זה פשוט!! אבל שימת לב, תשפר בהחלט את יכולות הנגינה או השירה שלכם, ואת קליטת שיר חדש ונגינתו באופן טוב מהר.

רוב מוחלט של השירים בנוי מסולם מסויים. והמהלכים המלודיים, על פי רוב, די צמודים למהלכים ההרמוניים, לאקורדים. זה די פשוט, מאחר והאקורדים בעצם בנויים ממהלכים הקשורים בסולם.  המהלכים האלה, הם יצירת המתח של השיר ופריקתו באופן חלקי או באופן מלא, תלוי אם זה המשפט המוזיקלי הראשון או השני, השאלה או התשובה.

כבר כתבתי בכתבה אחרת, שכל יצירה או שיר מורכבים ממשפטים מוזיקליים. כל משפט מורכב משני פראזות, חלקי המשפט, וכל פארזה מורכבת, בדרך כלל, לפחות משני מוטיבים. כל מוטיב מורכב ממינימום שני צלילים ועד 16 צלילים. בדרך כלל בין 2 לשמונה צלילים. 

כשאתה שומע שיר חדש, הקשב לו פעם ראשונה ושנייה, ללא ביקורת או ניתוח כל שהוא. כשעולה לך מחשבה מקצועית, עצור אותה מיד. פשוט שחרר את המחשבה, ותן לצלילים ומלאות את כולך, את כל הגוף, בעיקר את כל המוח. בהקשבה השלישית, ואני אישית לפעמים רק בהקשבה השישית ויותר, תתחיל להקשיב ולבודד את המשפטים המוזיקליים. בשירים חסידיים מקובלים, זה די פשוט. בית ראשון, הינו משפט ראשון. בית שני, משפט שני, בית שלישי, משפט שלישי. (אמנם אפשר לומר, שהפתיחה היא בחלק מהמקרים בעצם המשפט המוזיקלי הראשון, אבל זה נושא בפני עצמו.)

לאחר שברור לך כבר, סדר המשפטים המוזיקליים בשיר, הקשב לחצאי המשפט. כאן לפעמים דרוש יותר מיומנות, אבל באימון האוזן, תגיע לזה. לאחר שכבר די ברור לך החלוקה הפנימית בכל חלק. תגיע לחלוקה של המוטיבים בכל חלק, זה דורש יותר מיומנות, כמובן. 

אל דאגה, באימון נכון של האוזן וההבנה המוזיקלית, די מהר תוכל לזהות כבר.

לאחר שאתה כבר מכיר די טוב את השיר לחלקיו, תנסה להבחין במרווחים של המוטיבים. האם הצלילים הראשונים הן פרימה, כמו למשל בשיר ריבון העולמים של פריד, או שיש שם טרצה, או כל מרווח אחר?

ואז פשוט, תתחיל לנגן. לך עם המרווחים שזיהית, הם יובילו אותך לנגינה טובה של השיר. ההכרה של חלוקת השיר תסייע לך.

הכרה זו תסייע לך לדעת איזה מהלכים של אקורדים כדאי ונכון לעשות. אם תסתכל על המוטיב הראשון, ולא רק, תגלה שיש לו גבולות מסויימים, והגבולות האלה הם בעצם יהיו גבולות של אקורד! שים לב, זה לא אומר שהצלילים יהיו רק צלילי האקורד, בהחלט יהיו שם עוד צלילים אבל הגבולות יהיו של אקורד מסויים. ניקח כדוגמא את השיר ממקומך של קרליבך, בסולם לה מינור. ארבעת הצלילים הראשונים מהווים מוטיב שלם. אתה וודאי שם לב, שגבולות הצלילים האלה הם בעצם אקורד Am. הצלילים הבאים הם בעמם אותו מוטיב בשינוי קל. שים לב, הגבולות המוטיב הזה יהיו Dm בעצם. אתה ודאי יודע, שאקורד Am  מורכב מהצלילים לה דו מי. והצלילים לה דו מרכיבים את המוטיב הראשון. המוטיב השני מורכב מהצלילים רה מי. אבל תקשיב היטב, תראה שכובד המשקל של המוטיב וכובד משקל זה גם יסמן את הגבולות, הוא על רה. והרי לך מהלך הרמוני יפה, מוכר וידוע, Am, Dm. 

צריך לשים לב, שהרבה פעמים, אם לא בדרך כלל יהיו בתוך הגבולות של המוטיב, צלילים שאינם שייכים לאקורד, לדוגמא, מהלך מאוד מוכר במוזיקה החרדית, אני יכתוב אותו בלה מינור, הצלילים, לה סי דו סי לה. מהלך זה יכול להיות אקורד Am  למרות שבאקורד זה אין סי. זה גם יכול להיות F, למרות שגם בו אין סי. זה כמובן תלוי היכן המהלך ממוקם, מה הסולם הספציפי שלו, ואיזה מהלך הרמוני אתה רוצה ליצור.

אפשר להרחיב בנושא הזה עוד הרבה, אם תרצו, ספרו לי ואשתדל בלי נדר.