המוזיקה בזמן נס פורים או המוזיקה בתקופת הממלכה האחמנית

מאת: ישראל שטרן

בזמן נס פורים, עוד חיו יהודים, ואף לווים, שזכרו וידעו את המוזיקה שהייתה בבית המקדש הראשון. אך הלוויים לא השתמשו בידע הייחודי שהיה להם מבית המקדש, או לכל הפחות בחלקו. והסיפור ידוע, נבוכדנצר ביקש מהלוויים השבויים לשורר לו את שירי המקדש, והם בתגובה, קצצו את אגודל ימין, כדי שלא יוכלו לנגן בכינורות. (פרט מרתק המלמד שלאגודל ימין היה תפקיד מכריע בנגינה). 

אבל, אין ספק שהידע הלך ונשכח, ויהודים רבים, ניסו להתבולל בתרבות הפרסית. כך או כך, ברור שהמוזיקה הפרסית השפיעה גם על היהודים. בייחוד המוזיקה הפרסית, שהרי מוזיקה זו השפיעה על עמים רבים. מהיוונים, דרך המזרח התיכון, וכלה, על הסינים!. למעשה, ברגע שהמוזיקה הפרסית השפיעה על המוזיקה היוונית, הרי שהיא השפיעה על המוזיקה של היום. ובעיקר, על המוזיקה הערבית.

את המוזיקה הפרסית העתיקה, אפשר לחלק לשלוש תקופות עיקריות. התקופה הראשונה, התקופה העילמית, התקופה בה עדיין לא הייתה האימפריה הפרסית, וממלכת עילם הייתה ממלכה חזקה. התקופה השניה, התקופה האחמאנית, זוהי התקופה בה קמה האימפריה הפרסית, והשתלטה על עילם, ומדי, בבל, והתפרסה על פני אסיה, חלק מאפריקה ואירופה. ואף הגיעה גם לחלקים מסין. זוהי התקופה בה אירע נס פורים. לפי רוב החוקרים והפרשנים, נס פורים אירע בזמנו של המלך חשיארש הראשון, ביוונית, כרסכסס. המלך הפרסי הידוע שניסה לכבוש את יוון והתמודד עם הספרטנים, והפסיד. התקופה השלישית, היא התקופה הסאסאנית, בסוף תקופה זו כבשו המוסלמים את פרס, והיא נהפכה לממלכה מוסלמית. במאמר זה אני אתמקד בכלליות על המוזיקה בזמן הממלכה האחמנית.

נבל.

היו מספר נבלים. נבלים זוויתיים ונבלים קשתיים. את הנבלים הזוויתיים אפשר לחלק לנבלים אופקיים ונבלים אנכיים. אמנם הנבל הקשתי, הוא הממצא העתיק ביותר מעילם. אך בתקופת הממלכה האחמנית, נראה שהנבל הזוויתי על שני צורותיו, היה הפופולארי. הציור בצד, הינו חלק מתבליט קיר אשורי של תזמורת מלכותית, מתקופת כורש הגדול. בציור אפשר לראות את שני סוגי הנבל הזוויתי, מצד שמאל, נבל אופקי, גובהו יכול להגיע ל4 מטר, ובדרך כלל, היה כשני שליש מגובה הנגן. ומצד ימין את הנבל האנכי. נבל זה הוא אבי הסיטאר הפרסי הידוע.

על הנבל האנכי פרטו במפרט, ועל האופקי פרטו באצבעות.

חליל דו קני.

בציור אפשר לראות את הנגן האמצעי, מנגן על חליל דו קני. החליל הדו קני האשורי והפרסי, היה באורך כ12 ס״מ. כנראה, זו ירושה מהחליל הכפול המצרי.

כלי הקשה.

היו מספר כלי הקשה. חלקם גדולים במיוחד וחלקם קטנים יותר..

לאוטה,

נמצאו גם ציורים המלמדים על שימוש בלאוטה. ציור עתיק אחד, על משתה אחד המלכים, מראה גם לאוטה יחד עם נבלים זוויתיים. יש לציין שהלאוטה העתיקה, היא המקור לעוד. ואפשר לומר, שמהמוזיקה הפרסית הגיע העוד למוזיקה הערבית. (מעניין לציין שהעוד היה מוכר גם באירופה בתקופת ימי הביניים).

תאוריה.

לא ידוע הרבה על תאוריה מוזיקלית יחודית בתקופת הממלכה האחמנית. בתקופה הסאסאנית, יש ידע, תקופה זו במיוחד בתקופת המלך ח׳וארו הגדול, יש ידע רב. תקופה זו השפיעה והייתה הבסיס הרחב למוזיקה הפרסית המוכרת היום. הגיוני שהפיתוח המוזיקלי הסאסאני התבסס על הידע הנצבר בתקופה האחמנית, ידע שנלקח ברובו מאשור ובבל, ושאר העמים המוסופוטומיים. אך ישנם מספר מרכיבים שנראה שהיו בתקופה האחמנית. סולמות ומרווחים, וידע מסויים בהרמוניה, כבר היה לשומרים והאכדים. נראה שהשומרים הוסיפו ופיתחו את הידע המוסיקלי. בתחריט של התזמורת האשורית המלכותית, ניתן לראות ולהבחין בסדר המדוייק של הנגנים.

כפי שניתן לראות, הנגן הראשון, הולך עם הנבל הגדול ביותר, נבל זוויתי אופקי, ולאחריו שאר הנגנים בסדר מסויים. סדר זה מחייב ידע והבנה בסידור הכלים בתוך התזמורת, ידע והבנה בסאונד בכלל, ושל הכלים בפרט. ידע והבנה, בהרמוניה. קשה לדעת, עד כמה הייתה הרמוניה. אבל מה שידוע שבמוזיקה הפרסית, הדגש היה יותר על המלודיה, כפי שזה היום במוזיקה המזרחית, הקרובה, והרחוקה. המלודיה הייתה מורכבת ממספר מהלכים מלודיים, ולנגן ניתן חופש פעולה, לאלתר על אותם מהלכים בסיסיים (והרי לנו צורת הוריאציה, המוכרת מהמוזיקה הקלאסית). הנבלים היו ליבה של התזמורת, ושאר הכלים היו משניים להם, כך מתברר, מציורים רבים. היו הרכבים כמו בתבליט. השילובים כמעט תמיד כללו את הנבל הזוויתי, לעיתים נוספה לאוטה, לעיתים נוספו כלי הקשה גדולים או קטנים. ולעיתים נוסף גם החליל הדו קני. 

לתמונת התבליט יש עוד חלק, בו מופיעים הזמרים. 6 גברים ונשים, ו9 נערים. גם הם מסודרים בסדר מסויים, המראה על הבנה וידע במקהלה.

למעשה אפשר לומר, שהחידוש הגדול של התקופה, הוא הסדרת התזמורת באופן מקצועי, ועל פי הקולות. (כאן אני חייב לציין, שידע רחב בנושא זה כבר היה בידי הלווים. אולי, הידע הזה הגיע לשאר העמים בתקופה הזאת, שהיא תקופת גלות בבל. אז לראשונה הלווים, המוזיקאים היהודים המומחים, הגיעו לארצות אלה. למעשה, חלק נכבד מהשילובים מסכים באופן מפליא, שילובים מוזיקליים מספר תהילים, ותחריט התזמורת המלכותית האשורית, מזכיר באופן מפליא, את התזמורת הבסיסית המקדשית כפי שמופיע במסכת ערכין. ויתכן, שהפרסים למדו את זה מהלווים, אבל זה נושא למאמר אחר).

לסיום, לכבוד חג הפורים הבא עלינו לטובה, הנה תמונתו של חשיארש הראשון או ביוונית, כרסכסס, אשר לפי רוב החוקרים והפרשנים, הוא הוא, אחשוורוש.

פורים שמח!!